קראקא-קז'ימייז'-קרקוב מחקרים בתולדות יהודי קרקוב, עורך: אלחנן ריינר, הוצאת המרכז לחקר תולדות היהודים בפולין ומורשתם, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב, תשס"א

תוכן העניינים:

גרשון דוד הונדרט, ההסטוריוגרפיה של קרקוב היהודית

בוז'נה וייז'י וירוזומסקי, מקורות חדשים לתולדות יהודי קרקוב בימי הביניים

אלחנן ריינר, 'אשר כל גדולי הארץ הזאת הם תלמידיו' - ר' יעקב פולק, ראשון וראש לחכמי קרקוב

יהודית קליק, הכנסייה הקתולית והיהודית בקרקוב ובקז'ימייז' עד חלוקות פולין

בינה גרנצרסקה-קדרי, מצבם המשפטי והחברתי-כלכלי של יהודי קרקוב בשנים 1868-1796

אנדז'יי ז'ביקובסקי, הקהילה היהודית בקרקוב, 1914-1869 - התקנון ויחסי הכוחות בממסד הקהילתי

מרדכי זלקין, ההשכלה היהודית בקרקוב במאה ה-19

רחל מנקין, האורתודוקסיה בקרקוב על סף המאה ה-20

אריה גלברד ז"ל, קרקוב וראשית תנועת הפועלים היהודית בפולין

עמנואל מלצר, המערך הפוליטי של יהודי קרקוב בין שתי מלחמות העולם

אוגניה פרוקופ יאנייץ, סופרים יהודים-פולנים בקרקוב בין שתי מלחמות העולם

אוגניוש דודדה, בתי הכנסת העתיקים בקרקוב

איריס פישוף, זוג דלתות ארון קודש מקרקוב

אלחנן ריינר, רחוב היהודים בקרקוב - מקורות ומבואות

אדם טלר, 'האספקלריה של מלכות פולין' מאת סבסטיאן מיצ'ינסקי - הערות מקדימות

סבסטיאן מיצ'ינסקי, האספקלריה של מלכות פולין - מבחר קטעים

עמנואל מלצר, 'סבי בנימין לנדא, איש קרקוב' מאת מאיר וינר - מבוא והערות

מאיר וינר, סבי בנימין לנדא, איש קרקוב' - קטעים מפרקי אוטוביוגרפיה

סטיבן ד. קורסין, קרקוב היהודית - ביביליוגרפיה לשנים 1996-1936

תולדות היהודים בקראקוב ובקאז'ימייז' 1868-1304 כרכים א'-ב', מאיר באלאבאן, עורך מדעי: יעקב גולדברג, האוניברסיטה העברית בירושלים המרכז לחקר תולדות יהודי פולין ותרבותם, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ג

תוכן העניינים:

כרך ראשון

חלק ראשון: היהודים בקראקוב עד גירושם לקאז'ימייז בשנת 1495

חלק שני: היהודים בקאז'ימייז' (עד הפלישה השוודית בשנת 1655)

חלק שלישי: המערכת המשפטית

חלק רביעי: חיי-המשפחה, התרבות

חלק חמישי: מילואים

 

כרך שני:

חלק ראשון: תקופת המלחמות והאיבה (המחצית השנייה של המאה השבע-עשרה)

חלק שני: המסחר והתעשייה במפנה המאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה (1742-1655)

חלק שלישי: מערכת החוקים של הקהילה היהודית בשלהי המאה השבע-עשרה ובראשית המאה השמונה-עשרה

חלק רביעי: התקופה האחרונה של ממלכת פולין-ליטא החופשית

חלק חמישי: תרבותם של יהודי קראקוב במחצית השנייה של המאה השבה-עשרה ובמאה השמונה-עשרה

חלק שישי: הכיבוש האוסטרי השני - פולין במסגרת תוכניותיו של נפוליאון

חלק שביעי: הרפובליקה של קראקוב (1846-1815)

חלק שמיני: חידוש שלטונה של אוסטריה

נספחים

בין צללי העיר, מאיר בוסאק, הוצאת "עקד" בסיוע ארגון יוצאי קרקוב בישראל, תשמ"ו-1986

בספר זה נעשה ניסיון להעלות סאגה המבוססת על חומר ארכיוני של מאה וחמישים שנה (המאה ה-19 וה-20) בחיי יהודי קרקוב - עיר שהייתה פעם בירת מלכי פולין ומקום פעולתם של גדולי הרבנים במדינה, עיר של אוניברסיטה ושל ישיבות, עיר הנמצאת במפגש המזרח והמערב.

 

במשך מאות שנים זרמו חיי התרבות של יהודי קרקוב באפיקי ההתפתחות ההיסטורית האבולוציונית - עד בוא השטן, שפרץ בצחוק נוכח התמימים, אשר ראו את התמורות ההיסטוריות כתוצאה של אבולוציה.

 

סיפורה של הסאגה בא בדרך פסיפס אסוציאטיבי של המחבר. שילוב האלמנט האישי במסירת ההיסטורי-הכללי והעלאת אפיזודות מהקרוב מדגימים בספר את ההווי של קרקוב היהודית.

ספר קרקא, עיר ואם בישראל, בעריכת ד"ר אריה באומינגר, מג. מאיר בוסאק, ד"ר נתן מיכאל גלבר, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ט, בהשתתפות ארגון יוצאי קראקא בישראל

תוכן עניינים

קראקא היהודית מראשיתה עד מלחמה העולם הראשונה

תולדות היהודים בקראקא בשנות ה' אלפים ס"ד-תקע"ה (1815-1304) - ד"ר אריה באומינגר

היהודים ברפובליקה הקראקאית תקע"ה-תר"ו (1846-1815) - ד"ר נ.מ. גלבר

יהודי קראקא במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה - מגר. מאיר בוסאק

קראקא, עיר סגולה - יהודה ליב ביאלר

לתולדות החסידות - מ.ש. גשורי

 

מראשיתה של הפעולה הלאומית

האגודות הציוניות בקראקא לפני הרצל - ד"ר נ.מ. גלבר

לתולדות הציונות בקראקא לפני מלחמת העולם הראשונה - ד"ר דוד בולבה (ז"ל)

עולמם של אבות ודרכם של בנים - אריה ליפשיץ

לתולדות ההגנה היהודית בקראקא בשנת 1919-1918 - יעקב בילליג

פרק גבורה של יהודי קראקא בשנת 1919 - י. אלסטער

 

תנועות וארגונים

ההסתדרות הציונית הארצית שלמערב-גאליציה ושלזיה (1939-1919) - ד"ר י. שווארצבארד

לתולדות המזרחי בקראקא - א. אריאלי (קליין)

תנועת "עקיבא" א. ראשיתה - ד"ר יהודה אורונשטיין

ב. האידיאולוגיה של "עקיבא" ופעולותיה - משה זינגר

לתולדות פועלי ציון בקראקא, א. ראשיתה של התנועה - יצחק האלפרן

ב. השלמות לתולדות פועלי ציון - שלמה וולנר (גל)

השומר הצעיר - יעקב חורני (שליין)

גורדוניה - יעקב פרוסט

ה"התאחדות" בקראקא - ד"ר אוטו מנשה

המפלגה הרביזיוניסטית (ברית הצה"ר) - ד"ר י. שכטר

אגודת ישראל בקראקא - מ. יחזקאלי

נקודות התיישבות של חלוצי קראקא, א. בית יהושע - משה זינגר

ב. נוה-איתן - ז. זלנפרוינד-הורוביץ

 

כלכלה, חברה ומוסדות

פני החברה והכלכלה היהודית בקראקא לפני החורבן - ד"ר צבי פרנס

התאחדות הסוחרים היהודים בקראקא - יעקב שטרנברג

לשכת "בני ברית" (אחוה) בקראקא - ד"ר שמעון פלדבלום (ז"ל)

הפרקליטות היהודית בקראקא - ד"ר זיגמונד פניכל

בית החולים היהודי בקראקא - ד"ר א. שוורצבארד

 

תרבות ואמנות

בית הספר העברי ע"ש הד"ר חיים הילפשטיין - מגר. מאיר בוסאק

מוסדות החינוך של ה"מזרחי" בקראקא - זאב בוימינגר

מפעלי תרבות - ד"ר זכריה כסיף

החזנים והחזנות בקראקא - מ.ש. גשורי

התיאטרון היהודי בקראקא - יונה (יונס) טורקוב

 

דמויות

ד"ר יהושע טהון - ד"ר נ.מ. גלבר

ד"ר חיים הילפשטיין - מגר. מאיר בוסאק

מרדכי גבירטיג - ב. ויינרב (ז"ל)

ד"ר זאב (ווילהלם) ברקלהאמר - יעקב ידידיה (פרוינד)

בעל "המצפה" וסביביו - פרופ' דב סדן

ר' מיכל גינציג ז"ל - יחזקאל מהלר

ד"ר שמעון פלדבלום ז"ל - ד"ר אליעזר לוסטבאדר

נפתלי בירנהק - ב. ויינרב (ז"ל)

שרה שנירר - אם בישראל - משה פראגר

עירו של אבי ז"ל (ד"ר קנפר) - אירמה קנפר

 

השואה

היהודים בקראקא בתקופת הכיבוש הנאצי - מגר. דורה אגטשטיין-דורמונט

ההווי היהודי בימי השואה - יעקב שטרנברג

מורדי גיטו-קראקא - ד"ר אריה באומינגר

תנועות המרי בגיטו קרקוב, אריה באומינגר, מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ', תשנ"ה-1995

... הלחימה של הנוער היהודי בתקופת השואה נגד הגרמנית בעיר קרקוב, שהקימו בה את בירת הגנרל-גוברנמנט, הייתה מיוחדת באופייה ובמועדה. פעולות של התנגדות מזוינת נגד הגרמנים בוצעו בעיקר על ידי תנועות הנוער היהודיות. שלא כבשאר הגטאות, הפעולה המרשימה של לוחמי גטו קרקוב נערכה מחוץ לגטו - ההתקפה על בית-הקפה "ציגנריה". התקפה זו בוצעה ב-22 בדצמבר 1942, כצי שנה לפני פרוץ המרד בגטו וארשה. מסיבות שונות, ובעיקר מחשש שהגרמנים ינקמו במשפחות הלוחמים בתוך הגטו, ערכו הצעירים היהודים את ההתקפה, בה נהרגו ונפצעו קצינים גרמנים, מחוץ לגבולות הגטו. כך ניתנה האפשרות לד"ר האנס פראנק, ראש הגנר-גוברמנמנט, שקבע את מושבו בארמון של מלכי פולין ואול, לטעון שההתקפה על ה"ציגנריה" הייתה מעשה ידי הפולנים....

לוחמי גיטו קרקוב, אריה באומינגר, הוצאת "המנורה" תל-אביב, תשכ"ז-1967.

... המרד של גבורי גטו קרקוב נגד נוגשיהם הגרמנים היה שירת כבוד, אבל גם שירת הברבור של הקהילה המפוארת והוותיקה בין קהילות פולין. איתרע מזלה של העיר קרקוב, ובניניה בתיה לא נהרסו בפעולות מלחמת העולם השניה, אבל הקהילה היהודית, על חייה התוססים והרבגוניים, שהיתה קיימת כשבע מאות שנים, חדלה להתקיים...

פנים רבות לגבורה, תולדות קהילת קרקוב בתקופת השואה, פליציה קראי, יד ושם - בית הספר המרכזי להוראת השואה, ירושלים תשס"ב-2002

…פנים רבות לגבורה הוא ספר לימוד על קהילת קרקוב בתקופת הכיבוש הנאצי בשנים 1945-1939. בתולדותיה של שואת יהודי פולין גורלה של קהילת קרקוב הוא קטע מצומצם בלבד. אם כן, מדוע דווקא לקורותיה הוקדשה יחידת לימוד נפרדת? לעצם הבחירה תרמה בראש ובראשונה העובדה שקרקוב הוכרזה עיר הבירה של הגנרל-גוברנמן. זאת ועוד, גטו קרקוב הוא דוגמה לדרכי הביצוע של "הפתרון הסופי", ומתולדותיו אפשר להסיק גם מסקנות כלליות על מהות השואה…

"עקיבא" צמיחתה, התפתחותה ולחימתה בשנות השואה, ברוך יחיאלי, מורשת - בית עדות על-שם מרדכי אנילביץ' וספרית פועלים בסיוע ארגון יוצאי קרקוב בישראל, תשמ"ח-1988.

לידתה של תנועת הנוער הציונית-כללית "עקיבא" בגליציה חופפת את סיום שנות המשבר של "העלייה הרביעית" ופתיחת העידן החדש בציונות המגשימה - העלייה החמישית… להשלמת דיוקנה של תנועת "עקיבא" הקדיש המחבר מקום נרחב לתיאור פעולתה המחתרתית הלוחמת של חברי תנועת "עקיבא" והנהגתה בשנות השואה, אשר הנחילה את התהילה לא רק לעצמה אלא לעם היהודי כולו כחלק מלחימתם הנועזת של תנועות הנוער החלוצי בנאצים.

משנת א.ה.ה. עקיבא, ערכה ותרגמה: רינה נזר, הוצאת "משואה" יד לחברי תנועות נוער ציוניות בשואה ובמרי, תשמ"ז-1986.

תוכן העניינים:

שער א': דרכה הרעיונית של "עקיבא"

שער ב'" המפעל החינוכי של "עקיבא"

שער ג': בדרך ההגשמה

שער ד': הפעולות האירגוניות

שער ה': "עקיבא" בימי השואה

שער ו': נספחים

The Fighters of the Cracow Ghetto, Arieh L. Bauminger, 1986.

This book deals with one of the first uprisings in a Ghetto. The uniqueness of this uprising lies in the fact that the fighters of the Krakow Ghetto were the only ones who acted with arms outside the Ghetto and inflicted losses to the Germans in the capital of the General-government. Their main action was the attack on Café Cyganeria on December 22, 1942.

The Jews in Mediaeval Cracow - Selected records from Cracow Municipal Books, prepared by Bozena Wyrozumska, Polish Acadmy of Arts and Sciences, The Jagiellonian University in Cracow, The Israel Academy of Sciences and Humanities, The Hebrew Univesity in Jerusalem, Krakow 1995.

The records are in Latin.

… The source extracts presented here bring a considerable amount of new information concerning the Jewish immovable property in Cracow and its sale. There was no Jewish ghetto here. The Jews lived above all on an extensive territory between Golebia Street and Sw. Tomasza Street, and especially in Sw. Anny Street and around the no longer existing Church of St. Stephen.

Teatr Zydowski w Krakowie, Studia I Materialy, pod redakcja Jana Michalika I Eugenii rokop-Janiec, Uniwersytet Jagiellonski, Miedzywydzialowy Zaklad Historii I Kultury Zydow w Polsce, Krakow 1995.

Polish